שבועות

"וחג שבועות תעשה לך"

מספר שמות יש לחג השבועות, כאשר כל שם מצביע על זהות מסוימת, על תפקיד מיוחד של היום הקדוש הזה, ו' בסיוון.
הוא מוכר בראש ובראשונה בשם 'חג השבועות'.

על שום מה?

על שום שבעת השבועות של ספירת העומר. ספירה זו מתחילה ביום הראשון של חול המועד פסח, שבו התחילו לקצור את השעורים והביאו את העומר הראשון שנקצר לבית המקדש בירושלים. מיום זה סופרים שבעה שבועות, שמסתיימים בה' בסיוון, וביום החמישים חוגגים את חג השבועות. הספירה הזו היא בעיקרה הכנה נפשית ורוחנית אל המעמד הנכסף, המעמד החשוב ביותר בהיסטוריה,מעמד קבלת התורה בהר סיני.

השם השני של החג הוא 'עצרת' – משום שביום זה עוצרים מכל מלאכה ומסיימים בזה למעשה את ימי הפסח. חג הפסח הוא בן שבעה ימים – "שבעת ימים מצות תאכלו" – ושבועות הוא כמו היום השמיני הנחוג בתום ימי ספירת העומר. אנו עוצרים לקרוא מקרא קודש, לקרוא בתורה, ונועלים בזה את ימי הפסח – להדגיש כי עיקר יציאת מצרים בשביל מעמד הר סיני.

שם נוסף הוא 'חג הקציר' – בתקופה הזו מתחילים לקצור את החיטים, וביום זה היו מקריבים את שתי הלחם שנעשו מן החיטים הראשונות של השנה החדשה, במקביל לעומר התנופה שהוקרב, כאמור, בפסח מראשית קציר השעורים של שנה זו.

'חג הביכורים' – על שם הביכורים שהיו בני ישראל מביאים לכוהנים בבית המקדש משבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ודבש תמרים.

שם נוסף לחג הוא 'זמן מתן תורתנו'.

לפי המסורת, ביום זה התאספו כל בני ישראל סביב להר ושמעו את עשרת הדיברות, שהם עיקרי התורה והמצוות. לאחר מכן נקרא משה לעלות אל ראש ההר, שם הוא שהה ארבעים יום וארבעים לילה ולמד את כל התורה, ובתום אותם ארבעים יום הוא ירד עם לוחות האבנים הראשונים עליהם חקוקים עשרת הדיברות. בחג השבועות קוראים את סיפור מעמד הר סיני ועשרת הדיברות בבית הכנסת. בחג זה נוהגים לקשט בירק את בתי הכנסת, ואף את הבתים, כדי להזכיר את הר סיני שהתמלא בירק בעת מתן תורה.

מנהג נוסף המיוחד לחג השבועות הוא אכילת מאכלי חלב.

כמה טעמים יש למנהג זה, ביניהם: התורה ניתנה ביום זה ועליה נאמר השיר השירים (ד', י''א) "דבש וחלב תחת לשונך". טעם נוסף למאכלי החלב – לזכר המנחה המיוחדת שהית הקריבה בחג זה, בדמות שתי לחם עשויות סולת חמץ, ככתוב מנחה חדשה לה' בשבעותיכם'' ראשי תיבות מחלב. טעם נוסף כזכר לארבעים יום ששהה משה רבינו בהר לקבלת התורה כי חלב בגימטריא ארבעים.

יהי רצון שנזכה לקבל את התורה באהבה ובחיבה, מתוך בריאות נחת ושמחה!!!