פורים

''על הניסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"

חג פורים נקרא על שם הפור – הגורל שהטיל המן בן המדתא האגגי בעיר שושן, בירת מלכות פרס ומדי. מטרת הפור הייתה לקבוע תאריך מוגדר להשמדת עם ישראל.

 המן הרשע ביקש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, בשלושה עשר לחודש שנים עשר, הוא חודש אדר. אולם היום שאמור היה להיות יום אבל מחמת גזירות השמד, הפך ליום נס – נס 'ונהפוך הוא' אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. ביום זה נפרעו היהודים משונאיהם וביום שלמחרת, יום י''ד באדר הם חגגו את נס הצלתם ומני אז נקבע יום י''ד באדר ליום חג עד היום הזה, הוא חג הפורים.

 ארבע מצוות יש בפורים:

  1. משתה ושמחה. משתה זו סעודת פורים שנערכת ביום, ואשר בה מרבים בשתיית יין ובאכילת בשר המשמחים את נפשו של האדם.
  2.  מקרא מגילה. קוראים את מגילת אסתר גם בלילה וגם בבוקרו של יום המחרת. חז''ל הוסיפו לנו גם את תפילת 'על הניסים' שמתארת את סיפור מרדכי ואסתר. תפילה זו נאמרת בתפילות 'העמידה' בליל חג הפורים וביומו, וכן בברכת המזון שלאחר סעודות החג.
  3. משלוח מנות איש לרעהו. יש לשים לב לדיוק במילים: כתוב בפסוק במגילת אסתר ''ומשלוח מנות איש לרעהו'. 'איש לרעהו' – די בנתינת משלוח לאדם אחד, 'מנות' לפחות שתיים. כלומר, צריך לשלוח לפחות שני דברי מאכל לאיש אחד. המצווה מתקיימת ביום הפורים ולא בלילו.
  4. מתנות לאביונים. גם כאן יש לדייק במילים. 'מתנות' בלשון רבים, 'לאביונים' גם כן בלשון רבים. היינו, יש להעניק לפחות שתי מתנות לשני אביונים.

יתר מנהגי הפורים – התחפושות והמסכות, אכילת אוזני המן וכיוצא בזה – אינם בגדר הלכה ואינם מוזכרים בשולחן ערוך של דיני ישראל.

הם בגדר פולקלור ומנהגים עממיים, שהועתקו בחלקם מתרבויות של עמים אחרים והשתרשו בסביבה היהודית.

ראוי לציין כי לא רבים הם הימים השמחים בחיי האומה ומעולם לא היו חיינו משופעים בגיל ובשמחה. אין, אפוא, תימה בעובדה כי לחג הפורים התנקזו ביטויי שמחה שונים ומגוונים, בהיעדר סיבות למסיבות בשאר ימות השנה.

יהי רצון שנדע לשאוב מחג הפורים שפע שמחה לכל ימות השנה!!!

 BrachotMegilatPurim