פדיון הבן

"קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל" (שמות פרק י"ג פסוק ב')

מצוות פדיון הבן, היא אחת המצוות עליהן נצטווינו עוד בהיותנו במצרים, לפני צאתנו לחירות. בטעם המצווה מבארת התורה: "ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים...על כן אני זובח לה' כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה".

הקב"ה הכה את בכורי מצרים במכה העשירית, שהייתה המכה שהטתה את הכף אצל פרעה והביאה ליציאת מצרים. במכה זו, לא היה בית בארץ מצרים שלא היה בו שכול, למעט בתי בני ישראל. על בכורי ישראל שמר אלוקים, שעה שפסח על בתי העברים באותו לילה במצרים.

מצוות פדיון הבן היא המצווה השנייה המוטלת על האב הטרי, לאחר מצוות ברית המילה. אולם גם אם התינוק עדיין לא נימול מסיבה בריאותית כל שהיא, למשל אם נולד כשהוא פג, יש לערוך לו פדיון הבן לאחר שלושים יום מעת היוולדו.

 הפדיון נערך רק במלאות שלושים יום ללידה, היות ועד יום השלושים התינוק עדיין נתון בסכנת נפל, ומיום זה התינוק מתחזק וכבר יש לו חזקת חיים. לכן בתום שלושים יום, ביום השלושים ואחד להיוולדו, פודים את התינוק במעמד מניין אנשים שאחד מהם כהן, ולאחר מכן עורכים סעודת מצווה. יש למצוא כהן מתאים למעמד הפדיון, ולהצטייד במטבעות מכסף טהור בעלי ערך זהה לערכם של חמישה 'סלעים' מטבעות כסף שהיו בזמנים קדומים.

הזכייה במצווה זו היא שמחה גדולה, כיון שרבים אינם זוכים לקיימה כלל, וגם אלו שזוכים לקיימה, זוכים בכך בדרך כלל פעם אחת בחיים. ראשית, אם אחד מהורי הרך הנולד הוא כהן או לוי, אין הם מצווים לפדות את בנם בכורם. זאת ועוד, בתורה מפורש, שיש לפדות רק בכור שהוא 'פטר רחם' הילד הפותח את רחם אמו, היילוד הראשון שלה. משום כך, אין לפדות בן הנולד אחר בנות או שנולד בניתוח קיסרי. שהרי ילד זה אינו הראשון לפתוח את הרחם.

טקס פדיון הבן נערך בשעות היום.
כיצד נערך הטקס? מניחים את התינוק על גבי מגש כסף ועורמים תכשיטים למראשותיו, כדי לבטא את חיבוב המצווה ואת השמחה על כך שזכינו לקיימה.

האב מגיש את התינוק אל הכהן ואומר לו: "זה בני בכורי והוא פטר רחם לאמו הישראלית, והקדוש ברוך הוא ציווה לפדותו, שנאמר 'ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקודש עשרים גרה הוא' ונאמר 'קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא'.

לאחר שהאב גומר את דבריו, שואל הכהן את האב שאלה רטורית, כמובן: "במה אתה רוצה יותר, בבנך בכורך או בחמש מטבעות כסף טהור תמורתו", והאב עונה ''חפץ אני לפדות את בני". לאחר מכן הוא מברך ''ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על פדיון הבן", והוא מוסיף ומברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". הכהן מקבל את כסף הפדיון ומברך את התינוק בברכת יעקב לנכדיו מנשה ואפרים, בברכת הכוהנים, ובברכות נוספות "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה, יברכך ה' וישמרך כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך".

אחר כך מברך הכהן על היין בורא פרי הגפן, ואז ניגשים לסעודת המצווה.

מזל טוב!!!